שרותי המשרד

גירושין

  •  הליך הגירושין הינו הליך ארוך ,מתיש וקשה נפשית  מדובר בהליך כוחני ואמוציונאלי  ,המצב בישראל בו הזוגות נאלצים להתדיין הן בבית הדין הרבני והן בבית משפט לענייני משפחה מסרבל את המצב . לבית הדין הרבני סמכויות דומות לבית המשפט לענייני משפחה בנושאי פרוק השיתוף,מזונות ורכוש, דבר היוצר מצב של “מרוץ סמכויות” בו כל אחד מהצדדים מנסה להגיש את התביעה ראשון בבית המשפט בו הוא מעוניין לנהל את התיק ומתוך רצון לנצח את הצד השני …
  • זוגות רבים בוחרים בעימות חזיתי וזועם בדרכם לפתרון הסכסוך בינהם ולעיתים משלבים בעימות גם את ילדיהם שעומדים בחזית מנגד חסרי אונים  מצב המביא להרס הדדי . הגעה לפתרון גישורי הוגן ומוסכם בנושא הפרידה בסיוע מגשר מוסמך יכול לאפשר פרידה בדרכי שלום. משא ומתן להשגת הסכם גירושין מוסכם, קשה עד כמה שיהיה, יכול לחסוך זמן, כסף וסבל לשני בני הזוג, ויכול להקל על הקשר בינהם בעתיד, במיוחד אם קשר זה מתחייב מכך שיש לבני הזוג ילדים משותפים .לסיכום , מדובר בהחלטה מהקשות בחייכם וכדי להבטיח הליכי גירושין יעילים עם אסטרטגיה התואמת לך באופן אישי, יש לבחור בעו”ד המתמחה בדיני משפחה שיוכל לנהל עבורך את את כל ההליכים הנלווים בצורה מקצועית. בעת גיבוש ההחלטה יש לקחת בחשבון את השיקול הרגשי ,הכלכלי , טובת הילדים והמשפחה ומומלץ לזכור שהתנהלות נכונה בהליך גירושין מתחילה בקביעת אסטרטגיה נכונה המתאימה ותפורה בדיוק עבורך שתבטיח גירושין מהירים וללא נזקים מיותרים בהתאם לנסיבות שלך, שכן הליך גירושין סטנדרטי אינו מתמצה רק בקבלת גט בלבד אלא יש לו השלכות מרחיקות לכת לשנים רבות כאשר כל צד בגירושין רוצה להשיג את התוצאה הטובה ביותר ביחס לנושאים הכרוכים בגירושין .

להזכירך ,יש לנהל את המאבק בקור רוח ובתבונה – בשביל זה אנחנו פה בשבילך !

בימש”פ לעינייני משפחה /בית דין רבני

  • בית המשפט לענייני משפחה דן בכל העניינים הקשורים לסכסוך המשפחתי לרבות מזונות ילדים , מזונות אישה , משמורת , הסדרי ראיה , אבהות ואמהות ,אלימות במשפחה , ענייני ירושה , חלוקת רכוש וכן בסכסוכים אחרים בין בני משפחה או בין עזבונו של אדם לבין בן משפחתו.
  • בית המשפט לענייני משפחה לא דן בענייני נישואין / גירושין לרבות בגט עצמו או בשלום בית , שכן  ענייני גירושין מצויים בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני . בענייני משמורת ילדים , רכוש ומזונות אישה יש סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני .
  • ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל ,אזרחי המדינה או תושביה ,מצויים ,כאמור ,בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים ,ואין כל בית משפט אחר המוסמך לדון בהם .

מזונות אישה

  • אשה נשואה זכאית לקבלת מזונות אשה מבעלה בסכום שיאפשר לה לשמור על רמת החיים לה הורגלה בעת חייהם המשותפים של בני הזוג. הכלל הוא “עולה עימו ואינה יורדת” .
  • החובה ע”פ דין החלה על גבר לזון את אשתו היהודיה ולכלכל אותה . סכום מזונות אישה אמור לכסות את כל צרכי האשה לרבות מדור ,כלכלה וביגוד .
  • אשה עובדת שמשכורתה והכנסתה מספיקים לה לכיסוי כל צרכיה – לא תהא זכאית לתשלום מזונות אישה אם משכורתה של האישה נמוכה והיא הורגלה לרמת חיים גבוהה יותר, מחוייב הבעל בתשלום ההפרש על מנת לאפשר לאשה חיים נאותים .
  • אישה שבגדה בבעלה או אישה שעזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת מוכרזת בבית הדין הרבני כאשה מורדת ומאבדת את זכותה לקבלת מזונות אישה.

מזונות ילדים

  • כל ילד זכאי למזונות מהוריו, גם אם הוריו אינם נשואים זה לזה, וגם אם אביו נשוי לאישה אחרת .
  •  הסמכות לדון בעניין מזונות ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם שני ההורים הסכימו כי בית הדין הרבני ידון בעניין מזונות ילדים.
  • מזונות ילדים נקבעים על פי צרכיו של הילד ועל פי היכולת של הוריו. לגבי ילדים ששני הוריהם יהודיים, הדין החל הוא הדין העברי לפיו האב חייב לשאת בצרכיהם ההכרחיים הכוללים הוצאות בגין כלכלה,ביגוד והנעלה,הוצאות חינוך וחלק מהוצאות הדיור  של הילדים עד הגיעם לגיל 15, במזונות ילדים שהם מעבר לסכום ההכרחי חייבים שני ההורים לפי יחס הכנסותיהם וע”פ יכולתם .
  • באופן עקרוני מזונות ילדים משולמים עד גיל 18. ולאחר גיל 18 בתקופת השירות הצבאי גובה תשלום מזונות ילדים הינו בדרך כלל 1/3 מסכום מזונות הילדים ששולם המועברים ישירות לחשבון הילד.

משמורת ילדים והסדרי ראיה

  • גם לאחר הגירושין שני ההורים נותרים אפוטרופוסים של ילדיהם, ללא קשר לשאלה בחזקת מי נשארו הילדים. לשני ההורים מעמד שווה בקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילדים כגון בנושאי חינוך ובריאות ורצוי לעגן את ההחלטות בהסכם הגירושין .
  • בהעדר הסכמה בין ההורים יקבע בעניין משמורת ילדים בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. הסמכות בעניין משמורת ילדים נקבעת על פי הערכאה אליה הוגשה התביעה הראשונה ש”קנתה סמכות ” לטיפול בתיק .
  • ההסדרים נקבעים על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, לטובת בן הזוג שלא קיבל חזקה על ילדיו, על מנת לאפשר לו שמירת קשר עמם. הסדרי ראיה נקבעים לעיתים, לאחר קבלת חוות דעת של פקידת סעד.
  • משמורת ילדים נקבעת על פי טובת הילדים ובהתאם להמלצות תסקיר מח’ הרווחה אותו עורכת פקידת סעד שהינה עובדת סוציאלית שמונתה על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני . מטרת תסקיר הסעד להמליץ במשמורתו של מי מההורים יושארו הילדים ואילו הסדרי ראיה יקבעו לרבות מפגשים במרכז קשר וכמו כן לבדוק לעיתים וע”פ הצורך בדיקת מסוגלות הורית .

תביעת אבהות

  • הקביעה כי פלוני הוא אביו של אלמוני מקימה בניהם מערכת שלמה של זכויות וחובות במישור המשפטי .
  • תביעת אבהות מוגשת לרוב על ידי אם פנויה בשמו של ילדה הקטין כנגד מי שנטען להיות אביו לצורך קביעה כי מולידו הוא אכן אביו. חוזר של משרד הפנים קבע כי לשם רישומו של קטין על שם אביו נדרשת הודעה בדבר הכרה באבהות אשר תימסר למשרד הפנים תוך שנה מיום הלידה על ידי אישה פנויה וגבר הטוען לאבהות על הילד. לעניין קביעת אבהות אמר כב’ הנשיא שמגר כי זכותו של קטין לדעת מיהו אביו הינה זכות שנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם: “ואם יבקש לדעת מי אביו, מי אמו, מניין בא – “מי אני”. יזעק כבודו יחייב אותנו, את כולנו להושיט יד לעזרו. זכות יסוד כבוד האדם כוללת את רצונו של הקטין כילוד אנוש לדעת מוצאו, כדי לשמור על זכויותיו הקנייניות, המשפחתיות והאנושיות . על פי הפסיקה לא ניתן לכפות לערוך בדיקה לסווג רקמות. ואולם, כאשר מסרב מי מהצדדים לערוך בדיקת רקמות, יש לכך משמעות מהפן הראייתי ומהפן העובדתי מפאת הרצון להסתיר את העובדות לאשורן ובמקרה של סירוב יכול שישמש הדבר כראיה נגד המסרב .
  • בית המשפט לענייני משפחה הוא הגוף שבסמכותו להורות על ביצוע בדיקה גנטית ועל כן עליו להיות זה ששוקל את השיקולים השונים ועורך את האיזונים בין האינטרסים השונים.כאשר השיקול המרכזי המנחה את בית המשפט הוא טובת הילד .

אלימות במשפחה

  • משפחות רבות סובלות מאלימות פיזית, מינית, מילולית, פסיכולוגית והטרדה מאיימת. אלו התנהגויות אסורות על פי החוק ומוגדרות כעבירות פליליות.  אלימות היא תופעה חברתית חמורה הפוגעת בכל שכבות האוכלוסייה   .
  •  החוק למניעת אלימות במשפחה מקנה לבית המשפט סמכות לתת צו הגנה כאשר קיימת קרבה משפחתית בין הצד שמבקש צו הגנה לבין מי שנגדו מבקשים צו הגנה, בן משפחה מוגדר בחוק לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר והוא אחד מאלה: בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או זן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית. .הסעדים שניתן להפעיל במסגרת צו ההגנה : לאסור על בן משפחה לרבות בן הזוג האלים להיכנס לדירה בה מתגוררים המבקשים, או להימצא בתחום מרחק מסוים מהדירה בה מתגוררים המבקשים .
  • לאסור על בן המשפחה לרבות בן הזוג האלים להטריד את המבקשים .
  • לאסור על בן המשפחה לרבות בן הזוג האלים לפעול בכל דרך המונעת או מקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את המבקשים .
  • לאסור על בן המשפחה לרבות בן הזוג האלים לשאת או להחזיק נשק מכל סוג שהוא, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות הביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה . 

.

אימוץ ילדים

  • אנשים רבים לא מצליחים להפוך להורים. חלקם בוחרים לאמץ. מדובר בתהליך ארוך ולא פשוט – אימוץ ילד ישראלי עלול לקחת עד חמש שנים. אימוץ הינו תהליך שבסופו הוא מקנה מעמד חוקי של הורה על ילד שנולד להורה ביולוגי אחר. ההורה המאמץ מחויב לגדל את הילד המאומץ הלכה למעשה ולספק לו תנאים המתאמים לגידולו. תהליך האימוץ יכול להיעשות ע”י זוג הרוצה לצרף את הילד למשפחתם או ע”י מבוגר הרוצה להקים משפחה חד הורית. כיום אין הבדל בין זוג סטרייט לזוג חד מיניים וזאת בעקבות השינויים בחקיקה בעשור האחרון  .

יורשים על פי דין הם:

  • מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;
  • ילדי המוריש וצאצאיהם (כלומר – נכדיו), הוריו וצאצאיהם (כלומר – אחיו של המוריש), הורי-הוריו וצאצאיהם (כלומר – דודיו של המוריש);
  • בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון –
  • אם הניח המוריש ילדים או נכדים או הורים – חצי ;
  • אם הניח המוריש אחים או אחיינים או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן-הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון;
  • אם לא הניח המוריש ילדים, נכדים, הורים, אחים או אחיינים, יורש בן הזוג את העזבון כולו.

צוואות

צוואה היא מסמך בה מביע אדם את רצונו, מה ייעשה ברכושו לאחר מותו ומי יירש אותו. על עורך הצוואה לעשות את צוואתו מרצונו החופשי, ללא לחץ, איום או כפייה.חוק הירושה קובע, כי כאשר המנוח לא הותיר אחריו צוואה, יתחלק עזבונו על פי הקבוע בחוק. לעומת זאת, כאשר אדם משאיר אחריו צוואה, עזבונו יעבור ליורשיו על פי המפורט בצוואתו ולא ליורשיו על פי דין.
ישנם 4 סוגי צוואות

צוואה בכתב יד

  • על פי סעיף 19 לחוק הירושה ניתן לערוך צוואה בכתב יד , וזאת על ידי כתיבת מסמך במסגרתו קובע המצווה מה רצונו לעשות ברכושו לאחר פטירתו  .

צוואה בעדים

  • על פי סעיף 20 לחוק הירושה ניתן לערוך צוואה בעדים . צוואה בעדים צריכה להיות צוואה בכתב , יש לציין בה תאריך ועליה להחתם ע’י המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו ; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת-ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור .

 צוואה בפני רשות

    • על פי סעיף 22 לחוק הירושה יכול מצווה להגיש צוואה לגופים מסויימים המוגדרים בחוק כ’רשות’ או לבוא ולומר בעל פה את צוואתו בפני אותה רשות. על פי החוק צוואה בפני רשות ניתן לערוך בפני שופט , רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה , בפני חבר בית-דין דתי או בפני נוטריון .
    • דברי – צוואה כפי שנרשמו על-ידי השופט, הנוטריון, הרשם של בית משפט , הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה , הוא יצהיר שזו צוואתו , והשופט, הנוטריון, הרשם של בית משפט , הרשם לעניני ירושה או חבר בית-הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.

צוואה בעל פה

  • על פי סעיף 23 לחוק הירושה ניתן לערוך צוואה בעל פה בנסיבות הבאות :
  • המצווה נוטה למות או אדם שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות. המצווה רשאי לצוות בעל פה את תוכן צוואתו בפני שני עדים השומעים את דבריו מפיו .
  • דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית צוואה , יירשמו בזכרון-דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה ; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם .
  • צוואה בעל פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים .

הסכמי ממון

  • הסכם ממון הינה הדרך היחידה להסדיר את חלוקת הרכוש באופן שונה מזו הקבועה בחוק במקרה של פקיעת הנישואין. ההסכם הינו הסכם צופה פני עתיד ולמעשה לא אמורה להיות לו משמעות אלא במצב של פקיעת הנישואין. על פי החוק, הסכמי ממון חייבים להיעשות בכתב וחייבים לקבל אישור של בית משפט לענייני משפחה או של בית דין רבני. אבל, אם ההסכם נעשה על ידי בני זוג לפני הנישואין – ניתן לאשר אותו גם אצל נוטריון ללא צורך לפנות לערכאות שיפוטיות. חשוב להדגיש כי עריכת הסכם ממון בכתב ואישורו על ידי רשות מוסמכת – הינם הכרחיים , כלומר, הסכם ממון שלא קיבל את האישור הדרוש לו על ידי הגוף הנכון הינו חסר כל תוקף משפטי או ערך כלשהו .
  • הסכם הממון קובע שיתוף או הפרדה רכושית לגבי סוגי הנכסים המפורטים בו ושאר נושאים רלוונטיים למצב של פרידה או גירושין .
  • הסכם ממון חשוב על מנת לעגן כחוק את הזכויות המשותפות, גם במידה ואחד מבני הזוג נכנסים למערכת הזוגית ללא הון עצמי  .מקרה כזה, הסכם ממון חשוב על מנת לשמור על הזכויות של בן או בת הזוג, ככאלו שהשקיעו חלק משמעותי מחייהם במערכת זוגית, ולכן זכאים לחלק מהרכוש המשותף .
  • הסכם ממון צריך לכלול בתוכו מספר סוגיות חשובות. הראשון בהם הוא חלוקת הרכוש, בדרך כלל הדירה או הבית שירכשו בני הזוג, בהתאם ליחס ההשקעות בו.ככל שהשנים עוברות, הנישואין ממושכים יותר, ובני הזוג צוברים במו ידיהם רכוש, קטנה חשיבותו של סעיף זה, אך הוא חשוב ביותר במקרה של גירושין מהירים יחסית הנפוצים כיום כל כך הקרב זוגות צעירים .
  •  הסכם ממון אינו שולל שיתוף בנכסים, ואין כל מניעה לקבוע בהסכם ממון שיתוף מלא בכל הנכסים שיצברו במהלך חיי הנישואים.

ידועים בציבור

  • ידועים בציבור הם בני זוג המקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, אך אינם נשואים זה לזו.
  • הגדרת בני זוג כידועים בציבור היא דרך של המדינה להחיל זכויות וחובות שהמדינה מעניקה לזוגות נשואים, על בני זוג אשר אינם מעוניינים או אינם יכולים להינשא על פי חוקי המדינה. סטטוס הידועים בציבור משמש בני זוג שאינם רשאים להינשא זה לזה, בהתאם לחוקי הנישואים, למשל כאשר בני הזוג הם בני אותו המין, או היות אחד מבני הזוג נשוי לאחר. פעמים רבות סטטוס הידועים בציבור מוחל על בני זוג הרשאים להינשא זה לזה אך אינם מעוניינים בכך, לעתים ללא שבני הזוג מודעים לחובות שסטטוס זה מחיל עליהם
  • מבחינות מסוימות זוכים ידועים בציבור (בני מינים שונים ולעתים גם בני אותו המין) לזכויות דומות לאלה של בני זוג נשואים
  •  ידועים בציבור חייבים בהוכחת קיומם של שני יסודות: חיי משפחה וניהול משק בית משותף .
  • ‘יש כאן שני יסודות: חיי אישות כבעל ואשה וניהול משק בית משותף. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה.

בית המשפט העליון התייחס לאחרונה לסוגית מזונות לידועה בציבור . כב´ הנשיא א. ברק ברע’א 8256/99 פלונית נ. פלוני והיוהמ’ש (טרם פורסם) (להלן – ‘פרשת פלונית’) קבע כי ‘קיומו או העדרו של סטטוס הנישואין אינו גורר אחריו בהכרח קיומן או היעדרן של חובות אזרחיות בין הצדדים.’ לפיכך, ובהתאם לפסיקה, יכולה ידועה בציבור , לבסס את זכותה למזונות אישה מכוח הסכם בינה לבין הבין זוגה , שעל פיו התחייב הוא לזון אותה ; כדברי כב´ היא א. ברק בפרשת פלונית (פסקה 10 לפסק הדין):

‘זווית הראיה השניה מתמקדת ביחסים החוזיים שנוצרו הלכה למעשה בין בני הזוג. על פי נקודת מבט זו אין בוחנים את השאלה אם בני הזוג הם נשואים אם לאו; אין פונים אל דיני המשפחה , ואין ניסיון לגזור את דין המזונות מדין הנישואין. … זווית ראיה שניה זו מתמקדת במערכת היחסים החוזיים שנוצרה בין בני הזוג הלכה למעשה. היא בוחנת את אומד דעתם של הצדדים ואת כוונתם הסובייקטיבית. היא מתמקדת בציפיות הסבירות שהם פיתחו זה כלפי זו. ‘

נישואים אזרחיים

  • בשונה מהנהוג במדינת ישראל בחרו רוב מדינות העולם בעקרון של הפרדת הדת מן המדינה. הסמכות לחתן בחוץ לארץ אמנם לא הופקעה מכוהני הדת, אך סמכות מקבילה הוענקה לרשויות המדינה ומוסדותיה. כך, רשאים בני הזוג לבחור בין נישואין בפני כהן דת או בפני נציג הרשות השלטונית, כאשר בשני המקרים מדובר בהליך אזרחי התואם את חוקי המדינה. לבני זוג בארץ, אשר אינם יכולים או מעוניינים להינשא כדת משה וישראל עומדת הזכות להינשא באחת ממדינות העולם והכל בהתאם לתנאי הנישואים הקבועים בה. לאחר הנישואין ולא יאוחר מ- 30 ימים ממועד עריכתם רשאים בני הזוג להציג תעודת נישואין מאושרת ולהירשם במרשם האוכלוסין הישראלי כזוג נשוי. לרישום זה השלכות כלכליות בדבר חובותיהם וזכויותיהם של הנשואים הטריים – לדוגמא, קבלת קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי. במקרים רבים אף על פי שהרבנות הראשית אינה מכירה בנישואין אזרחיים, ניתן לסיים את הקשר הזוגי ולהביא לפקיעת נישואים אלה באמצעות הליך המוכר כ”גט לחומרא”. ההליך מתקיים בבית הדין הרבני ומסתמך על העקרון של “ספק נישואין “.

 הסכמי גישור

  • הגישור, מלבד היותו כלי חשוב ויעיל ליישוב סכסוכים, מייצג שפה חדשה-“הגישורית”, המושתתת על הסכמה, שיתוף פעולה וכבוד הדדי. זו שפה המתמקדת “במאחד” ולא “במפריד” ובכך שונה מאד מהשפה המשפטית. הצלחתו של הליך גישור אינה נמדדת בהכרח בהשגת הסכם פורמאלי. הצלחה עשויה להיות אף בעידוד ו/או יצירת דינמיקה של משא ומתן ושיתוף פעולה בין השותפים להליך, באופן שייתר את הצורך בהסכם שכזה. למרות זאת, ברוב המקרים, הסכם כתוב הוא ממטרות הגישור ונתפש על ידי הצדדים כראיה להצלחתו של ההליך  .
  •  בהליך הגישור מתנהל משא ומתן בין הצדדים כאשר, המגשר מסייע לתהליך התקשורת ולהבנה בין הצדדים, ע’י שימוש במיומנויות תקשורת ושכנוע. המגשר אינו מחליט עבור הצדדים ואין בסמכותו לכפות עליהם פתרון .
  • כל אחד מהצדדים יכול להודיע בכל עת על רצונו לסיים את הליך הגישור.
  • רצוי לבחור במגשר שהינו גם עורך דין המתמחה בדיני משפחה, על מנת שיוכל להציב לכם את האלטרנטיבות המשפטיות במקרה של אי הסכמה בהליך הגישור  .

מקרקעין

           מכירה ורכישה של דירות חדשות ויד שנייה .
           העברת נכס אגב גירושין ע”פ הסכם גירושין
           העברה ע”פ צוואה / צו ירושה 
           חוזי שכירות למגזר הפרטי והעסקי